אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

עוד לפני ההסכמים הקואליציוניים הנוכחיים, החוק שוויון בנטל, שבא להבטיח תרומה דומה של כל המגזרים למדינה, לא ענה לכל הציפיות הרבות שתלו בו. לורן בר קאופמן ניסתה להבין מה יש ומה אין בחוק הזה

לורט בר קאופמן

בין רמת גן לבני ברק חוצה כביש אחד אך בין החילוני הגר ברמת גן ובין החרדי שגר בבני ברק חוצה עולם שלם. היה ויפגשו שני העולמות האלו במקרה ויישבו לדבר מיד יישאל החרדי שלוש שאלות שחוזרות על עצמן שוב ושוב: השאלה הראשונה תהיה – מה הבעיה שלכם עם נשים? למה אתם מדירים אותן?. השאלה השנייה תמיד תעסוק בעבודה – האם אתה לומד או עובד?. והשלישית איך לא, תעסוק בצבא – למה אתם לא מתגייסים?. כאשר החילוני יטיח את שלושת השאלות האלו בחרדי הספציפי הזה כמי שאמור לייצג עולם שלם של חרדים ייתקל החילוני בתשובות שונות הרי החילונים לא מבינים שיש אלפי חרדים שמאמינים בדברים שונים. פתיח ממש טוב…

אך על מנת להפגיש את החרדי מבני ברק ואת החילוני מרמת גן מדינת ישראל חוקקה חוק שנקרא "חוק שוויון בנטל". החוק התקבל בתשואות רבות הן בתקשורת החילונית והן בקרב הרחוב החילוני ואילו ברחוב החרדי הרבה פחות.

החוק אושר בשנת 2014 על ידי וועדת שקד אשר בראשה עומדת ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) את "חוק השוויון בנטל", החוק הינו תיקון מספר 19 לחוק שרות ביטחון שאומר שמגייסים את כל ישראל בערך לשרות חובה, התיקון הוסיף לחוק פרק שלם שעוסק בגיוס המגזר החרדי. החוק נחלק לכמה נושאים: גיוס לשרות חובה מלא ולפניו גיוס בהתנדבות בלבד לתקופת הסתגלות.

החוק קובע הוראות שונות ביחס לקבוצות גילאים שונות שכן מי שהיה בן 22 ומעלה בעת כניסת החוק לתוקף, מרץ 2014, וגיוסו נדחה לפני כניסת החוק מכוח חוק טל אז יקבל פטור משרות. מי שבעת כניסת החוק היה בין גיל 18 לגיל 21 ייחשב על פי חוק טל שזה אומר שמותר לו לדחות את גיוסו עד לגיל 24 ואז לקבל פטור. החוק תקף בעצם למי שטרם מלאו לו 18 בעת כניסת החוק לתוקף, יוכל לדחות את גיוסו עד לגיל 21 ואז הוא מחויב בגיוס לצה"ל. מרגע כניסת החוק לתוקף ניתנים לחברה החרדים שלוש שנים של הסתגלות ולאחריהן בשנת 2017 מגיעה תקופת הקבע, שרות חובה, שבה קובע הצבא מהו אחוז החרדים שהוא מעוניין בצבא והחרדים חייבים לעמוד באחוז הזה בנוסף לכך, כל שנה הממשלה יכולה להחליט על אחוז החרדים אך היא איננה יכולה לגייס פחות מהאחוז שנקבע בשנה הקודמת, לדוגמא: אם בשנה מסוימת גויסו 3000 חרדים בשנה הבאה הממשלה אינה יכולה להחליט כי השנה יגויסו רק 2999 חרדים אלא רק לעלות ל3001 חרדים מגויסים.

כאשר נשאל בכיר צבאי ביועמ"ש האם החוק יכול להשתנות בעקבות החלפת הממשלה ב-17 במרץ הוא ענה "תמיד יכול להיות סיכוי אך הוא נמוך, יכול להיות כי הממשלה החדשה תעדן את החוק או תשנה בו דברים אך הממשלה לא תוכל לבטלו לגמרי בגלל החלטת בג"צ שלא אישרה את הארכת חוק טל בשנת 2012 ולקח לכנסת שנתיים לחוקק את החוק הזה".

בניסיון לתור אחרי אותם קולות סמויים ששומעים מאותם אנשים שטוענים שהחוק הוא עבודה בעיניים נתקלתי באותו מקור צבאי בכיר שהסכים לגלות לי כמה מהסעיפים הלא ברורים בחוק, ולהלן כמה מהחלקים הלא מוסדרים:

חלק מהאוכלוסייה החרדית יוכלו לבחור להתגייס לשרות אזרחי ולא צבאי ועדיין יחשבו כשרות מלא בצה"ל, יש שהתבלבלו בין שרות לאומי לשרות צבאי ולכן התבקשתי לעמוד על ההבדל לפי המקור הבכיר ההבדל הוא " שרות לאומי צריך לזכור – הוא התנדבותי, שרות אזרחי הוא לא התנדבותי, אבל יש בו מלא רכיבים  התנדבותיים. ז"א אני יכול לבקש לא להיות במוסד הזה והזה, יש לי שעות קבועות, אין לי מתכונות של חירום, השכר שלי גבוה משכר חייל חובה, אני מקבל כל מיני הטבות אחרות אני בא על בגדים אזרחיים. ההבדל העיקרי הוא שמשרות לאומי מותר  לפרוש בכל רגע בעוד שמשרות אזרחי אינני יכול לפרוש כלל", החוק אינו מסדיר גם את מי שנושר משירות אזרחי האם הוא מחויב לשרות צבאי או שהוא פטור בנוסף לכך לא תינתן עדיפות גבוהה יותר לשרות הצבאי שכן החייל האחראי על השיבוץ יוכל להחליט האם המועמד מתאים לשרות צבאי או לא ואז יופנה המועמד לשרות אזרחי ושוב יכול להיות שהמועמד אחרי חצי שנה ינשור משרות אזרחי ואז אין הסדר בחוק שכן על פי הבכיר זה משרת בעיקר את האוכלוסייה החרדית שעל פי החוק במידה והשרות הצבאי דחה אותם וגם השרות האזרחי לא המשיך את העסקתם ולכן המועמד פטור מכל מחויבות דבר שעל פי הבכיר עלול לגרור בעיות משפטיות רבות.

אחד מהקולות החילוניים שקוראים לא לגייס את החרדים לצה"ל אומר כי "החרדים האלו רק גוזלים תקציבים ואחר כך הם לא בהכרח מחזירים את התקציב הזה בתשלומים אחרים, הם רק גוזלים איפה שהם יכולים ואת תראי גם בצבא אנחנו נצטרך לשלם להם יותר ובסופו של דבר מה יישאר בצבא שוב החיילים יאכלו מנות קרב גם בחדר האוכל? או לא יאכלו ימים שלמים בגלל שמישהו החליט לקצץ בתקציבים? לא צריך לגייס אותם בכלל שיתרמו במקומות אחרים" אומר ד' מאשקלון. החלטתי לברר זאת גם מבחינת צבאית ואותו בכיר אמר "חרדים שמתגייסים בגיל 21, אלה חבר'ה שמבחינה דמוגרפית בגיל הזה בדר"כ נשואים , אם אתה נשוי  אתה מקבל תשלומי משפחה שעומדים כרגע על 4000-4500 ₪ כיום אחרי העלאת המשכורת  שכר חייל קרבי עומד על 1100 ₪, תומך לחימה מקבל 700 ₪ וג'ובניק מקבל 500 ₪ ואכן כמו שחוששים הם יהיו נטל כלכלי מטורף על המערכת הצבאית והם לא ישתלבו במקומות בהם הצבא באמת צריך והצבא היום מתפקד בצורה טובה מספיק גם בלעדיהם".

בנוסף עולים קולות מהמגזר החרדי שקוראים להתגייס לצה"ל ולשרת את המדינה, דיברתי עם ל' חסיד בעלז מבני ברק שטען "אני חושב שאנחנו צריכים לשרת את המדינה שלנו כי בסופו של דבר היא המדינה שלנו, הבעיה היחידה היא שאנחנו רגילים לעולם, חיים ונורמות שונות משל האדם החילוני ולכן אם הצבא יתאים את עצמו אלינו אני אפילו אשלח את ילדיי לצבא בשמחה רבה. אבל כל עוד הצבא לא מוכן גם להעניק זמן לחלוקת יום של עבודה ולמידת תורה ובנוסף הפרדה בין נשים לגברים אני לא אשלח את ילדיי וגם אף אחד מהרחוב שלי לא יעשה את זה. את מבינה אצלנו רואים את מי שמתגייס כמי שאינו יכול לעסוק בתורה בצורה משמעותית ולכן על מנת שלא יעשן סמים או יחזור בשאלה חס ושלום אנחנו מעדיפים לשלוח אותו לצבא על מנת שיקבל מסגרת ולאחר השירות שיחזור ללמוד אך אם יראו אותו ברחוב עם מדי צה"ל סביר להניח שיחשבו עליו שהוא נשר מדרך הישר ולכן הוא לא נחשב גם בענייני שידוך ובהמשך הדרך הדתית שלו".

"מתי בפעם האחרונה הגנו על הבית?" שאל אותי הבכיר הצבאי "אנחנו כבר לא מגנים על הבית אנחנו עברנו לשלם מס צבאי, כמו שיש מס בכלכלה כך יש מס גם בצבא שהוא קשור לכל החיילים שאנחנו מאבדים כל יום ואנחנו החילונים משלמים מס כפול. ודווקא חלקים גדולים ממנו שצריכים  לשלם מס לא משלמים, ז"א הערבים לא משלמים בכלל, המתנחלים לא משלמים בכלל, אומרים יחידות קרביות – כל הבנות פטורות דת, מה קרה? סליחה, זה מלא בשנים של אדם, עוד שנתיים ועוד שנתיים שבנות משרתות אז ה"דתיות" לא עושות, אני לא מדבר על מילואים אחרי זה, בסדר אז הם הולכים לקרבי, על כל חייל קרבי יש לו עוד שמונה שמשרתים שלוש שנים ותומכים בקרבי הזה, זה על הפנים אז הם לא משלמים מס. החרדים לא משלמים מס היום, החרדיות לא משלמות מס גם וגם לא ישלמו, הבדואים לא משלמים מס, הדרוזים היחידים שכן אבל הבנות לא, למעשה המגזר היחידי שמשלם מס הוא החילוני, המסורתי והיהודי הוא משלם מס מלא מוגדל. הייתה עכשיו יוזמה שבגלל שקיצרו שרות לגברים בארבעה חודשים אז להאריך לנשים, למה להאריך? מה קרה? למה זה יהיה באופן שוויוני ? אתה מעמיק את המס על מיעוט במדינה הזו, בנוסף ישיבות ההסדר שזה מתנחלים הולכים לקרבי, כמה הם עושים שרות צבאי? 17 חודשים כי זה מה שבנט החליט שהם יעשו ולאחר מכן הם ילכו לישיבות הסדר וזה נחשב להם על מנת להשלים לשלוש שנים של שירות, היהודי החילוני משלם כפול מס מהם ומגן על הבית שלהם בעיקר" אומר הבכיר הצבאי.

בסוף השיחה שלי עם הבכיר הצבאי הוא ביקש להוסיף גם משהו אישי שעומד לו על הלב ומצא בי מקום לתסכולו האישי "אני רואה שהדבר הכי בולט הוא שאנחנו, אני וחבריי במגזר שלנו משלמים תעריף מלא בלי שרות עצמי ודווקא המתנחלים שעליהם אנו מגנים עושים שרות קצר מאתנו. הבנים, כן? הבנות לא עושות שרות בכלל, זה אבסורד לא נורמלי, אני הילד מת"א שבכלל לא מעניין אותו, שבי חברון ושבי שומרון כל מיני דברים כאלה צריך להגן על מישהו שעושה פחות מחצי צבא שלי הוא עושה 17 חודשים בזמן שאני עושה 36 חודשים, מטורף, ואחותי שהיום בת 16 תעשה שנתיים יותר מאחותו שלא עושה כלום, איך? זה אבסורד, שוויון בנטל – החוק הזה ממשיך להנציח את המצב. במקום להתעסק בדברים אחרים שחשובים במדינה שלנו מתעסקים בלמכור סיסמאות".

אני יוצאת מהשיחה עם הבכיר הצבאי ואני חושבת האם באמת היה כל כך דחוף לגייס את כולם לצבא או שאולי היה עדיף לנסות לחפש פתרונות אחרים אך הוא חיזק לי את המחשבה בדבר אחד, אנחנו יותר טובים בלמכור סיסמאות מאשר באמת לעשות שוויון בעולמנו ובאמת לנסות לפתור את הדברים החשובים.

איחול קצר לכנסת ה-20 שעומדת להיבחר, אני מקווה שתתמקדו בדברים החשובים ובניסיון לחתור לעשייה ולא לעוד סטטוס בפייסבוק.

*יצוין כי התחקיר נכתב לפני כינונה של הממשלה החדשה והחתימה על ההסכמים הקואליציוניים החדשים, שבהם יש כמה שינויים מהותיים בחוק המקורי.