הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

3 אפריל, 2015 פורסם ב במה חופשית
אין תגובות

סיפורו של כיסא

מאמר על תולדות הכיסא? בסך הכול כיסא! בסך הכול? קראו ושפטו בעצמכם

נתנאל מיכאליאן

לאורך ההיסטוריה, בני אדם תמיד רצו והצטרכו לשבת, ואני מאמין שכך יהיה גם בעתיד. באופן טבעי, שינויים שחלו בתולדות האנושות השפיעו על עיצובו, תפקידו ומקומו בתרבות.

התפתחות הכיסא אינה קשורה להתפתחות ביולוגית, אנטומית ואף לא לפסיכולוגיה. התפתחות הכיסא קשורה באופן הדוק לשינויים החברתיים שחלו בחברה האנושית (פטרובסקי, 1995, עמוד 33). הפונקציה שהכיסא ממלא נשארה אותה הפונקציה, האדם וישבנו גם הם לא השתנו. מכאן שנשאלת השאלה מדוע כסאות השתנו לאורך ההיסטוריה?  על פי התשובות המוצעות בסקירה זו אפשר להבין מנקודת ראות חדשה נושאים כגון ביטחון אישי, חברה וסביבה, פילוסופיה, מעמד האישה וכמובן טכנולוגיה, וכיצד כל אלו השפיעו על  החברה האנושית בכלל ועל התפתחות הכיסא בפרט. בשל קוצר היריעה, אתמקד בהתפתחות הכיסא באירופה מימי הביניים ועד למאה השמונה עשרה.

ימי הביניים

לאחר נפילת האימפריה הרומית התפתחות הרהיטים והכיסאות נעצרה למשך 1000 שנים. כיוון שרוב העם חי רוב הזמן כחקלאי והגיע לביתו רק כדי לישון. לרוב, הם ישבו בצורה לא רשמית ועל אמצעים מאולתרים כמו כריות, שרפרפים או ארגזי אחסון. כיסא עם משענת גב מהתקופה נראה בדיוק כמו ארגז אחסון שחיברו אליו "קיר" בתשעים מעלות. כך גם חיו האמידים מאותה התקופה. חיי היום-יום היו חיי צמצום, עשירים ועניים כאחד היו צריכים לנדוד לעיתים תכופות בגלל חוסר יציבות פוליטית, ביטחון אישי רעוע וחיפוש אחר קרקע נוחה יותר לעיבוד. בעלי הקרקעות היו צריכים להשגיח על שטחיהם ולכן השאירו את הטירות שלהם שוממות. כדי למנוע ביזה, היו הרהיטים כבדים ביותר ולרוב חוברו לקירות או לחילופים קלים ביותר על מנת שיהיה קל לפרקם ולשאתם למקום חדש אם יתעורר הצורך (Cranz, 1998, p.39-41) .

המושג "Chairman of the Board"  משויך לתקופה זו. כאשר היה אדם חשוב מספיק כדי שיהיה לו כיסא נייח ובחזית יורכב לכבודו שולחן הוא קיבל תואר זה.

המאות 16-15

במהלך המאות החמש עשרה והשש עשרה השתנו התנאים החברתיים ואיתם גם הכיסא. אט אט גדל הביטחון האישי ברחבי אירופה, וממשלות נהיו יותר ויותר ריכוזיות. העשירים כבר לא היו צריכים לנדוד לעיתים תכופות כפי שנאלצו לעשות בימי הביניים, ולכן יכלו "לעשות לביתם" תרתי משמע. כסאות ורהיטים לא היו צריכים עוד להיות מעוגנים לקירות או להיות קלים לפירוק. הכיסא הוכנס לחדר וקיבל יותר "חופש". השרפרף המתקפל מימי הביניים התפתח לכיסא קל ונייד בהשפעה רבה משרפרף הרומי (curule) . הכיסא שימש שופטים והפך לסמל סטטוס (Ade Boger, 1969,p.14) כאשר נוסף לכיסא הדום מרופד שהונח לרגליו.  ההשפעה המודעת מהתקופה הרומית מעידה גם על היחלשותה של הכנסייה. לקראת סוף המאה החמש עשרה התפתח השרפרף הגבוה שרגליו "ננעצות" במושב. התפתחות זו חשובה כיוון שבאזור פירנצה נמצאו כיסאות רבים כאלה, ולכן אפשר להסיק שלפחות בחלק זה של אירופה הכיסא היה פחות נדיר.

השינוי המרכזי ביותר שהתחולל במאות האלו הוא במידת הניידות של רהיטים בכלל ושל הכיסא בפרט. גורם הניידות השפיע על הרהיטים שיהיו קלים יותר ופחות מגושמים. החדרים הפכו להיות מרווחים יותר, וכך בתוך הבתים המוגנים מתנאי מזג האוויר נוצר מקום לחיי חברה לאורך כל השנה. באותה התקופה נוצר ה"סלון", המרחב בבית שבו אנו נהנים מבידור, מחיי חברה ומשפחה, ומ"רוגע".

המאה השבע-עשרה

במאה השבע-עשרה יש עליה בהיקף המסחר והשגשוג שהחל ברחבי אירופה, ולכן הכיסא נעשה מקושט וראוותני הרבה יותר, והושפע באופן כללי מהשינויים  באופנה. מגמות כמו עיור ושגשוג כלכלי גרמו לכך שהכיסא הפך לנפוץ הרבה יותר. ככול שהחיים הפכו לחברתיים יותר בשל אותן מגמות, וככל שלשכבות האמידות בחברה היה יותר זמן פנוי ומקום לאירוח, כך נעשה הכיסא קל. במדינות קולוניאליסטיות כגון בריטניה, הולנד, צרפת ופורטוגל החלו להופיע מוטיבים שונים בהשפעת הקולניות השונות, ושימוש בחומרי גלם מהמושבות. לראשונה החלה הבחנה בין כיסא עם משענות לידיים לבין "שרפרף עם משענת גב".  במהלך מאה זו אנו רואים מגמה של עיצוב והתאמה של כיסאות במיוחד לצרכי נשים (Cranz,1998,p.42). הדבר נעשה באמצעות שתי שיטות:  הרחבת המרחק בין משענות הידיים והנמכת משענת הגב. כל זאת על מנת שנשות התקופה תוכלנה לשבת עם השמלות האופייניות לתקופה. היסטוריונים מסוימים רואים בהתפתחות זו סימן לשינוי תפיסה בכל הנוגע למעמד האישה.

המאה השמונה עשרה

אי אפשר להפריז בחשיבותה של מאה זו גם בכל הנוגע להתפתחות הכיסא. עד המאה השמונה עשרה שימש הכיסא בעיקר כסמל סטטוס, ולראשונה מאז העת העתיקה, הדגש העיקרי בעיצוב הכיסא הושם על נוחות היושבים והפונקציונלית שלו. עד למאה זו, בעלי המקצוע שבנו את הכיסא היו בוני הארונות (שריד מימי הביניים עליו הרחבתי), אך מהמאה השמונה עשרה ואילך בניית הכיסא הפכה להיות התמחות בפני עצמה ששילבה התמחות בכיפוף עץ, מחברים וריפוד (Cranz, 1998, p.43). מקצוע חדש זה קבע אמות מידה חדשות בבניית הכיסא ועיצובו, והחלו להיכתב ספרים על השפעות פסיכולוגיות, פיסיולוגיות ואסתטיות הקשורות לכיסא. כמו כן, הייתה עלייה בביקוש לכיסאות עם השפעות מתקופות מוקדמות יותר. החברה האירופאית חיפשה מקורות השראה נוספים לשורשיה התרבותיים בנוסף לדת ובמקביל אפשר לראות בבירור השפעת מוטיבים מתרבויות ששלטו בהם האירופאים. תקופה זו של חיפוש מוטיבים מהעבר מכונה בשם המתבקש "נאוקלאסיציזם" (ניאוקלאסיקה). בתקופה זו אפשר לראות באיטליה פריחה של תחום הארכיאולוגיה, דבר אשר השפיע ישירות על התפתחות הזרם הניאוקלאסי המאופיין בהשפעות מהעת העתיקה (Ade Boger, 1969, p.44).

בד בבד, מעמד הפועלים (שלא נהנה באותה מידה מהשגשוג הכלכלי שהחל באירופה) חי בצפיפות בערים סמוך למקומות העבודה וחיפש פתרונות לנוכח הדירות הקטנות האופייניות למעמד זה. כמענה לצורך זה החלו להתפתח כסאות מתקפלים שיכולים אף להפוך למיטה.

לסיכום:

כדברי הפתגם "תמונה שווה אלף מילים", אני מאמין שחפץ או מוצר שווה אלף תמונות, כיוון שבתוך חפץ אחד יש הרבה הגבלים טכנולוגים, תרבותיים וחברתיים ובהבנת הגבולות של התקופה מכל בחינה שאותה הזכרתי, החפץ יכול להיות מעין "חלון" אמין המשקף את התקופה שממנה הוא מגיע.

במשך אלפי שנים הכיסא השתנה, אך הצורך שהכיסא ממלא לא השתנה. עדות לכך הם הכוחות שגרמו לכיסא להשתנות. באמצעות השינויים שחלו בכיסא אפשר ללמוד רבות על הצרכים של בני התקופה, הלך המחשבה של בני התקופה ועל השינויים החברתיים שחלו במאות שאותן חפצים לחקור. מעניין לחשוב על מקומו של הכיסא בימינו, שכן היום אנו יושבים על הכיסא זמן רב יותר לאין שיעור. מצד אחד הוא "נעלם" ביום יום, ומצד שני עדיין נשמרת חשיבותו כסמל סטטוס, לדוגמה אפשר לראות את ספסלי הנאשמים בבתי המשפט ואת כסאות השופטים. מקומו של הכיסא בימינו הוא תוצר ישיר של המהפכה התעשייתית שבה הכיסא הופך מחד לחפץ בעל חשיבות רבה לחברה האנושית ומאידך עובר "דמוקרטיזציה" של הכיסא ויותר אנשים ממעמד הפועלים וממעמד הביניים מקבלים אותו בזכות המהפכה התעשייתית וביתר שאת לאחר מכן, ככול שהטכנולוגיה התקדמה.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>