אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

את הקשר בין צילום לחינוך גילו דורון וארי במסגרת הקורס "מבוא לתקשורת חזותית". הצילום מעניק לילדים כלי ביטוי נוסף שכדאי להכיר אותו היטב

דורון יבלונקה  וארי בורשטיין

בשנה הראשונה לתואר הראשון, לקחנו חלק בקורס "מבוא לתקשורת חזותית" שם נפתח לנו צוהר לתוך עולם הצילום, הבנו שיש משמעויות אין סוף לצילום ואולי חשוב מכך, יש בצילום אפשרויות להעמיק בעשייה חינוכית פרטנית וכוללת של הילד בעצמו ובסביבתו. הצילום מעניק לילדים כלי שבאמצעותו מאפשר להם לבוא לידי ביטוי שלא רק באמצעים מילוליים שלחלקם קשים, בנוסף, הצילום מאפשר להם להתבונן על העצמם דרך השתקפות ילדים אחרים וצילומיהם, מאוד חשוב בתהליכי החברות השונים ובדיקה של חברת השווים. הצילום מאפשר להם להביע את רגשותיהם בצורה שונה, אולי לחלקם קלה יותר ובעיקר מעניינת יותר (תמיר & קטן, 2010).

בתחילת הקורס הנוכחי, כאשר נחשפנו לפרוייקט הצילום שנעשה בגנים, הבנו עד כמה עשיה זו יכולה להיות משמעותית למגוון רחב מאוד של מטרות והחלטתי לנסות ולהתאים את פרוייקט הצילום לגילאי 10-12 ולראות איך ובמה הדבר יבוא לידי ביטוי והתוצאות היו יותר ממדהימות, ולכן בחרנו להתעמק בפרוייקט זה.

הילדים שלקחו חלק בפרוייקט הם בגילאי 10-12 ממושב שיתופי מולדת. הם מגיעים מרקעים שונים, חלקם הגדול הוא של בני קיבוצים ומושבים לשעבר מהאזור וחלקם הקטן מגיע מאזורים אורבניים יותר רחוקים. הדבר בא לידי ביטוי גם בצילומים עצמם כפי שתראו בהמשך וזה מעניין לראות, לדוגמה, ילדה בת 10 מרקע קיבוצי, כאשר נתבקשה לצלם מהי משפחה בשבילך? היא צילמה את הגינה של הבית וכתבה: "כאשר אנחנו נוסעים למשתלה, קונים שתילים ושותלים אותם בגינה שלנו, זוהי משפחה בשבילי".

ומהצד העירוני יותר, ילדה באותו הגיל, צילמה את סבא שלה כאשר הוא בא לבקר וכתבה: "כשסבא בא לבקר, זו משפחה בשבילי".

הילדים בני 10-12 ומטרתם היתה לענות על שאלה מסויימת אשר ניתנת להם על ידי המדריך וזאת בעזרת צילום אחד אשר יצלמו בעצמם, אליו יצרפו משפט כלשהו אשר מתאר את התמונה או הסבר של מטרת הצילום ושם לצילום, לדוגמה: מה עושה לך טוב? מהי משפחה בשבילך? מטרת הצילום היא לתת מענה ויזואלי, אפשרות לבוא לידי ביטוי בצורה אמורפית יותר, לא רק בעזרת מילים, ובצורה ציורית, אומנותית, רגשית ולעיתים גם עמוקה יותר.

הטכניקה בה השתמשו הילדים היו מגוונות מאוד ומאוד יצירתיות. שימוש של צורה ברורה של לב ובתוכה טבלאות שוקולד אשר יחד מסמלים לב ומתיקות בצורה יותר ישירה, דוגמה נוספת היא תמונה אשר מראה פעילות אשר דורשת אמון ותמיכה בעצם התרגיל המצולם בו מופיעה גם אמא של הילדה עם אחיה הקטן. דוגמה נוספת ליצירה שונה היא צילום אבסטרקטי יותר ומאוד מופשט ועמוק אשר מתאר הילד את המשפחה שלו כגומיות צבעוניות: "כל אחד הוא גומיה וכולם מחוברים עם קשר אחד ומחולקים לצבעים" (ילד כהה עור עם אמא כהת עור ואבא בהיר עור).

כאשר נתבקשו הילדים לצלם תכונת אופי אשר היו רוצים לחזק, לקבל או לשפר אצלם, קיבלנו צילומים מדהימים ומאוד יצירתיים למרות ואולי בגלל הקושי שיש בלצלם תכונת אופי בכלל ורגשות או תכונות בפרט.

אחד הדברים היפים ביותר לטעמנו בפרוייקט הוא העובדה שניתן לפרש כל צילום בצורות רבות, שונות ומגוונות. האחת, ללא רקע על אותו הילד/ה ואז הפרוש הוא ישיר יותר, אולי חד מימדי במובן מסויים ויחד אם זאת, נותן הצצה כנה לתוך עולמו של הילד כפי שרצה להראות ולפעמים אף מעבר, כאשר נראה את הצילום עם רקע מתאים, בדיוק כפי שנדרש ידע תרבותי בכדי להבין תמונות וצילומים מפורסמות אשר בלעדיו לא נוכל להבין את עומקה של התמונה, גם כאן כאשר נקבל מידע לגבי אותו הילד/ה נוכל להבין טוב יותר ולהעמיק לתוך עולמו של ואולי על ידי כך, נוכל להצביע טוב יותר על מצבו, רגישותו לדברים מסויימים ונקבל עוד חלון לתוך חייו של הילד בצורה שונה ועקיפה (תמיר & קטן, 2010).

בצילומים של הילדים ניתן לראות סגנונות חיים מרובים ומגוונים, ערכים של תמיכה, עזרה הדדית, קשרים בין אישיים בתוך המשפחות, נקודת מבט של הילד/ה ומשמעויות שונות של בני המשפחה השונים. האחד שאמו היא מקור התמיכה, והאחר שמתאר שכאשר אבא שלו מבשל בשבילו, זוהי משפחה בשבילו וזאת בגלל שאביו של אותו הילד אינו נמצא לעיתי קרובות בבית עקב עבודה בחו"לחשוב לא פחות הוא לראות מה אינו מוצג בטקסטים, מה איננו מופיע כלל. בכדי לקבל עוד מימד לצילום, ניתן להבחין במה חסר בצילומים וכך אולי לקבל עוד פרט לגבי חייו של הילד.

לדוגמה, בצילום של המאכלים שאבא מכין לבנו וזה מה שעושה לילד טוב:

אפילו בצילום, שמתאר את החשיבות של האב כאשר מגיע הביתה ומכין מאכלים טעימים לילדיו, האב אינו מופיע כלל בתמונה, אלא רק המאכלים שלו. דוגמה נוספת לחשיבות של מה שהושמט בתמונה היא התמונה של מקום המפגש החברתי, "כל החברה נפגשים", אך בתמונה לא מופיעים כלל החברים אלא רק המקום אשר מסמל משהו אולי גיאוגרפי יותר מאשר חברי.

לסיכום, פרוייקט הצילום הוא לא רק הצלחה אל מול הילדים והצלחה של צוות החינוך אלא מהווה תהליך חינוכי עמוק הרבה יותר, גם בהיבט המשפחתי, המשפחות עצמן אשר נדרשו לקחת חלק כזה או אחר מתוכף היותם נושא הצילום לעיתים. הם עזרו לפעמים ולפעמים רק ראו את התוצר הסופי וכך גם המשפחות עצמן מבינות טוב יותר את ילדיהן, יכולות אף לראות זאת לפעמים כתירוץ לשיחה מעמיקה יותר, אולי פנס שמאיר את תשומת ליבן אל מקור רגיש, כואב או חשוב בילד/ה שלא בהכרח שמו לב אליו בעבר. מומלץ מאוד לכל גיל כמובן עם התאמת נושא הצילום, עם ליווי מקצועי והמון רצון טוב לעזור, להבין ובעיקר להיות שם, קצת אמפטיה לא הרגה אף אחד עדיין.