אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

גיל קינן, סטודנט במסלול מל"ח, מלמד בבית הספר שקד בקרית טבעון הפועל תחת משנתו של רודולף שטיינר ונקרא בית הספר וולדרוף והפסוק האהוב שלו שייך לאלברט איינשטיין: "הדרך לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמה"

נולדתי בטולוז שבצרפת בתאריך 1 לאפריל 1972, ומתגורר כארבע עשרה שנים ביוקנעם המושבה, כפר ילדותה של אשתי רותם. כיום בן 43, אב לשניים: הלל (11) ורעי (14). גדלתי באשקלון, שאז הייתה עיר חוף קטנה וידידותית. הייתה לי ילדות די שמחה ושקטה. היום אני מלמד בבית ספר שקד שבטבעון הפועל תחת משנתו של רודולף שטיינר ונקרא "בית ספר וולדרוף" . כיום אני מחנך את כיתה ו. ב"וולדרוף" המחנך לרוב מקבל את כיתתו בכיתה א ויוצא איתה למסע שיערך שמונה שנים, עד סיום כיתה ח! בשאיפה.

את המסע הזה עברתי כבר פעם אחת, עם כיתה אחרת בבית ספר אחר במרכז, ובשבילי זהו מחזור שני. את דרכי לעבודה החינוכית, האינטנסיבית והתובענית הזאת, שהיא עבורי יותר מכל שליחות ויעוד התחלתי כבר בנעורי כאשר זיהיתי את רצוני העמוק לעבוד עם אנשים. אני זוכר שינוי גדול מאוד ורציני שעברתי בחיי הקצרים בסביבות גיל ארבע עשרה, כאשר החלטתי לעזוב בפתאומיות את מסגרת אימוני הכדורגל והקבוצה שהייתי חלק מרכזי וחשוב ממנה, והחלטתי להתמסר לתנועת הנוער. די מהר מצאתי את עצמי כל כולי בתוך זה. אותה החלטה לימים שמשה בסיס איתן לכל העשייה החינוכית שלי. עד הצבא הייתי כל כולי מסור להדרכה, לריכוז הדרכה ולעשייה בתנועה. שרתי בצבא כמתנדב (בגלל צליאק), והגעתי לחברה להגנת הטבע כמדריך טיולים בבית ספר שדה "עין גדי". היו אלו שנים יפות של עשייה חינוכית, קרוב לטבע ולמדבר, ושם נפתחה דרכי לרוח המדבר ולרצון להעמיק עוד את שאלות חיי: הקשר שלי לרוח ולאלוהים באמצעות עבודת החינוך. מצאתי את עצמי מפתח דרכים בניסיון להחדיר לליבם של בני הנוער את השקט וההוויה המדברית בתוך כאוס חייהם ותרבותם. פיתחתי סדנאות הישרדות בשיתוף "חברים למדבר" לכל מיני קהילות ובייחוד לבני נוער בסיכון בתהליכי גמילה שונים. בהמשך להתנסויות המיוחדות האלה רציתי להעמיק עוד לתוך שאלות חיי, והתחלתי הכשרה לחינוך וולדרוף ולימודי אנתרופוסופיה (חכמת האדם והעולם). זו תפיסת עולם רחבה המכירה בייחוד האדם כישות רוחנית בעלת גוף ונפש, המגשרת בין השמיים והארץ, והמצויה בתוך המערך הכללי של הבריאה כבעל זכות בחירה מחד אך כבעל אחריות גדולה וכבדה מאוד מאידך. מיטיב לתאר זאת איש הרנסנס הפילוסוף, פיקו דלה מירנדולה, במסה על כבוד האדם בשנת 1486 : "הו אדם לא נתתי לא פנים ולא מקום משלך אף לא סגולה שתייחד אותך… לא עשיתיך לא שמימי ולא ארצי לא בן תמותה ולא בן אלמוות, על מנת שבכוחות עצמך באופן חופשי כצייר טוב או פסל זריז תשלים את דמותך שלך".

הבנתי בתוך המסע הזה שלי, שדרכו של האדם בעולם נתונה להכרעותיו והתחנכותו העצמית בבגרותו היא לשאוף להיות אדם חופשי, אחראי ופועל באופן בונה וחיובי בעולם. החינוך הוא הכלי שיתמוך ויעניק לאדם את האפשרות להיות אדם – כלומר  חינוך תחילה והתחנכות עצמית בהמשך. הבנתי  שאפשר לחנך אנשים לכך מגיל צעיר, ולא במילים אלא במעשים ומתן כלים נכונים, לא אינטלקטואלים בהכרח, כדי שבסופו של יום יוכל האדם לבחור את דרכו המשפיעה בעולם. על כן, כיום עיקר עשייתי היא בחינוך ילדים בעיקר, בעבודה עם הוריהם, בעבודת רוחב בניהול בית הספר ובעזרה למחנכים צעירים להשתלב.

הרהורים נוספים על חינוך … החינוך הוא כלי עזר אנושי לתהליך שקורה בטבעיות. תהליך של גדילה וצמיחה. החינוך בא כדי לכוון, לעזור ולהדריך. "הטבע והחינוך דומים זה לזה. החינוך טובע צורה לאדם ותוך כדי טביעת צורה הוא בורא טבע שני" (דמוקריטוס).

לרוב אנו מקשרים את עבודת החינוך עם מורים בבית הספר המחנכים את הילדים, אך החינוך קיים בתחומים רבים בחיים – החינוך תמיד יהיה קשור בתהליך של למידה, גילוי פליאה השתאות, הפנמה והסתגלות. החינוך קשור לעזרה, תמיכה והכוונה בדרך, ולכן אנו מכנים ומתייחסים לחינוך כאמנות – אמנות החינוך או החינוך כאמנות! בהקשר זה אני מקווה שלימודי והצטרפותי לתוכנית מל"ח תעשיר את הווייתי כמחנך וכאדם.

"החינוך הוא המקצוע הקשה ביותר, משום שהוא תובע את ידיעת האדם העמוקה ביותר, היינו: ידיעת הנפש. אבל הוא גם המקצוע הנאצל ביותר, שכן הוא מטפל ביפה ביותר אשר נוצר – נשמת האדם" (גוארדיני).

ולסיום במילותיו של ר. שטיינר : "מדע הרוח (האנתרופוסופיה)  נמצאת  ברשותנו כדי להבין את משמעותה של העובדה שהאדם פועל בעולם לא רק על ידי מה שהוא עושה אלא קודם כל על ידי מה שהוא מהווה….  איננו זקוקים לדיבורים על האופן שבו יש לטפל בילדים אלא קודם כל להכרה כיצד אנו עצמינו חייבים להתנהג כמורים כמחנכים – אנו זקוקים ללב חינוכי… תכנית לימודים, לוחות זמנים ועוד כל מיני דברים אחרים מחסלים לגמרי את אמנות החינוך… המחנך עצמו חייב להיות הכוח המניע והמעורר בכל מערכת חינוך".