אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

יפעת כהן, בת 28, סטודנטית בתוכנית מל"ח, תושבת מושב מיטב

גרה כיום במושב מיטב, נשואה לזיו ואימא לאופיר בן השנתיים.

סיימתי לפני שנתיים לימודי תעודה בעיצוב גרפי. ההחלטה לחזור ללימודים במיוחד עכשיו עם ילד, הייתה לא פשוטה בכלל, אבל יש מטרה טובה שגברה על הכול.

נחשפתי לעולם ההדרכה המקצועי בצבא. הוכשרתי כמפקדת ומדריכת קשר, והוצבתי בבית הספר למחשבים של חיל הקשר ברמת גן. העברתי שם קורסי מחשבים לאוכלוסיות שונות ומגוונות.

שירותי הצבאי בתפקיד מדריכה פתח בפני עולם שלם שאליו אני מתחברת מאוד. כל העבודות שלי מאז הן בתחום ההדרכה, בעיקר מעולם המחשבים. הבעיה בתחום ההדרכה שזה אף פעם לא מספיק. העבודות הן זמניות וחלקיות, ולכן החלטתי שאני צריכה לחזור ללמוד ולרכוש מקצוע נוסף שייתן לי יותר. הכיוונים בהתחלה היו רחוקים מאוד מהוראה. חשבתי שזה מאוחר מדי. ללמוד עכשיו ארבע שנים? עם ילד? ומה עם עבודה?! בלתי אפשרי.

למרות הרציונאליות, בתוך תוכי ידעתי שההוראה זה הייעוד שלי, וזה מה שאני אוהבת לעשות. אז אחרי התייעצויות רבות (עם מי לא?!) הגעתי ל"מכללת אורנים", והחשוב ביותר, הגעתי לתוכנית מל"ח. התחלתי השנה דרך ארוכה ומפותלת שתמנף אותי ותעזור לי למצוא ולמצות את עצמי.

אני עובדת כיום בבית הספר היסודי בנהלל ומלמדת רובוטיקה. במקביל, אני מעבירה אחר הצהריים קורסי מחשבים לאוכלוסייה מבוגרת, מעל גיל חמישים, במקום העבודה שלהם. הקורסים הם מטעם מכללה פרטית וממומנים על-ידי המדינה. אני נהנית מאוד מההדרכה הזאת, שהמבוגרים נחשפים לעולם המחשב והאינטרנט ושיש להם הערכה רבה ורצון ללמוד עוד.

אני מסתכלת תמיד על השנים שחלפו בצער, ומרגישה שבזבזתי את הזמן. אמנם למדתי משהו שאני אוהבת מאוד אבל שאינו מתאים לי. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי מגיעה לכאן קודם, כי כבר לפני שבע שנים ידעתי שזה מה שאני צריכה ללמוד, אבל איכשהו שיניתי כיוון, וגיליתי שזה אף פעם לא מאוחר… והעיקר שאני כאן עכשיו!