אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

מאת: אדי גל |

לאחר שעוד מדינה בארה"ב אישרה שימוש חוקי במריחואנה, הגיע הזמן שגם בישראל ננהל דיון מעמיק בסוגיה ושפעם אחת ולתמיד נדע את העובדות האמיתיות ולא נשמע כל הזמן רק "סיפורי סבתא"

לפני כמה שנים יצא לי ללמד בחוג לתקשורת במכללת עמק הירדן, סטודנט צעיר אשר סבל מתסמונת טורט. חצי שעה אחרי תחילת השיעור הראשון הבחנתי שמשהו קורה עם הבחור, שיש לו תגובות לא נשלטות ו"תיקים" עצבניים תכופים. האמת שזו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בכזה מקרה ולקח לי זמן להתרגל. כפי שחבריו לכיתה התרגלו אליו וכל תגובותיו נראו כמו הדבר הכי טבעי בעולם, כך גם אני. בפעם ראשונה שמים לב, בפעם שנייה פחות ואחר כך זה כבר נהיה חלק מהשיעור. העובדה שהוא היה תלמיד מבריק, משתתף, משקיע, מקורי ועוזר לחבריו הפכה אותו למקובל במיוחד ומוביל בהרבה מובנים.

לקראת סוף לימודיו הנחיתי אותו בעבודת הגמר. הוא בחר בנושא שנגע לו אישית: שימוש במריחואנה רפואית לטיפול בתופעות תסמונת טורט. אודה על האמת, לא היה לי שמץ של מושג על מה הוא מדבר. אני מהדור שעישן קצת ג'יונטים  בלי להתעמק יותר מידי בסוגיה אם זה בריא או לא, אלא לשם הפקת הנאה מקסימאלית מאותו רגע מיוחד. לא ידעתי כלום מעבר- לא על הסגולות של הקנאביס, לא על השפעותיו הברוכות על חולים, על קשישים או על נפגעים במחלות שונות וגם לא הכרתי את המרכיבים הרבים בתוך הצמח שנחשב במשך אלפי שנים כצמח מרפא באין ספור תרבויות בעולם. כל מה שידעתי זה מה שלימדו אותי מגיל תיכון: זה סם, זה מסוכן ו"תתחיל בחשיש ותגמור בהרואין". זהו. וזה לדעתי, פחות או יותר,  מה שרוב תושבי ישראל יודעים. שזה צמח שטוב לסטלנים, לאלה שמנסים לברוח מהמציאות, ושזה אסור."נו נו נו".

אז מסתבר שזה לא ממש כך. ומתברר שיתרונותיו של הקנאביס רבים מכל חסרונותיו. הרבה מעבר. אך עם זאת, מסיבות שונות ומשונות, בין השאר בשל השפעתן הרבה של חברות התרופות, האפשרות להשתמש בצמח הזה באופן מבוקר או אפילו פחות מבוקר לא ממש נבדקה. ואנחנו עדיין ממשיכים לדבוק באותן אמירות לא רציניות שלא ממש מסייעות לקבוע עמדה עקרונית בסוגיה.

ובחזרה לאותו סטודנט: מסתבר שחבר שלו, שלקה באותה תסמונת, קיבל אישור לשימוש בקנאביס רפואי ומצבו מעולה. כמעט ללא תופעות, כמעט ללא תגובות לא רצויות. אבל לו עצמו, למרות שהגיע לכל גורם אפשרי, לא אישרו את השימוש. למה? ככה. לאחד כן, לשני לא. אין מדיניות ברורה, אין חוק אחד לכולם. הכל תלוי במצב רוח של מנהל כזה או אחר. שאלתי אותו מה הוא עושה כדי שבכל זאת יוכל לתפקד. הוא חייך ואמר:"תחשוב לבד". הבנתי.

כמה מדינות לא זניחות בעולם בדקו את הסוגיה והגיעו למסקנה שאיסור השימוש במריחואנה טוב בעיקר לחברות התרופות ולסוחרי הסמים שעושים מיליארדים מהאיסור הזה.  ומי שמפסיד אלה התושבים, במיוחד כאלה שצריכים את הצמח לצרכים רפואיים ולא תמיד מאשרים להם, אבל גם הציבור הרחב שיכול כיום "לעשות חיים" ו"לתפוס ראש" עם אלכוהול או סיגריה מלאת ניקוטין באופן חוקי (ממש שיא הבריאות!!!) ולא עם מריחואנה, שלפחות על פי רוב המחקרים שאני נחשפתי אליהם, הרבה פחות מסוכנת. וכמה מדינות בארה"ב, לאחר דיון מעמיק, הגיעו למסקנה שאין סכנה בכך והתירו שימוש חוקי במריחואנה.

אני עדיין לא מציע לאשר חוקית את השימוש במריחואנה בישראל, אבל אני כן מציע לקיים דיון אמיתי על הנושא כדי שנדע אחת ולתמיד את האמת לאמיתה ולא נשמע כל הזמן "סיפורי סבתא". האם מריחואנה אכן לא מסוכנת או שמא ההפך הוא הנכון והיא בכל זאת מסוכנת. כל זאת כדי שנוכל לקבל החלטה עקרונית שתעזור ללא מעט מבינינו- גם לחולים וגם לאלה שצריכים עידוד מסוים כדי שהחיים שלהם ייראו טיפה יותר יפים.