אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

מאת: נדין אבו ריא |

רבים טוענים כי הם מוכנים לקבל ביקורת, אבל רק אם היא עניינית. בפועל רק בודדים הם אלה שרואים בביקורת כלשהי, דבר לגיטימי. נדין אבו ריא מנסה להבין מדוע

מדוע אנחנו מאבדים את עשתונותינו כאשר אחרים מפנים אלינו ביקורת? ומדוע שלוותנו מתערערת כאשר מישהו מעז לבקר את מעשינו, את דברינו או את התנהגותנו?

חוסר הנכונות שלנו לקבל ביקורת מעורר תהיות ותמיהות רבות. התגובה שלנו לביקורת כלפינו איננה מוצדקת ואין לה מקום בחברה נאורה או בחברה המתיימרת להציג את עצמה כחברה הדואגת לזכויות הפרט והחברה ובמרכזן הזכות לחופש הביטוי שהיא נשמת אפה של כל חברה דמוקרטית.

הביקורת, על כל סוגיה וצורותיה, היא אבן יסוד בכל חברה דמוקרטית ונאורה וכל מי שאינו מוכן לקבל אותה, הוא בעיני אדם לא דמוקרטי, יהיו מעמדו, השכלתו ותפקידו גבוהים ונשגבים ככל שיהיו.

לדעתי, קיימים גורמים רבים לחוסר הנכונות שלנו כערבים לקבל את הביקורת. ראשית, החברה שלנו היא בעלת אופי "פטריארכלי", הנשלטת על ידי גברים אשר משליטים את מרותם על נשותיהם, ילדיהם ונכסיהם. דגם זה של התנהגות משליך גם על היחסים החברתיים האחרים. על אף העובדה כי המשטר "הפטריארכלי" נמצא בנסיגה בעידן הגלובליזציה והתחזקות מעמדו של הפרט, אולם, חותמו עדיין מורגש בחברה שלנו, ובפרט אצל המבוגרים שבינינו.

שנית, לדת יש השפעה ניכרת על הנכונות שלנו לקבל את הביקורת, על אף קיומם של הבדלים קלים ברמת ההתנגדות לביקורת בין הדתות השונות. כל אשר קורה ויקרה לנו נתון בידי שמיים ומי שמעז להתווכח עם "האמיתות" הדתיות, או חס ושלום להתנגד להן, הופך לכופר ומנודה בחברה (הסופר האיראני הגולה באנגליה, סלמאן רושדי, הוא רק דוגמה אחת לכך).

שלישית, האווירה הטעונה והמתוחה בחברה הערבית, ששורשיה נעוצים בתחושות של מיעוט נרדף ומופלה לרעה על ידי השלטון, מהווה חומר נפץ דליק ואיננה מעודדת ספיגת דברי ביקורת. כל מי שמעז לבקר, מיד מותקף על היותו גזען או אינטרסנט המונע על ידי שיקולים זרים וסמויים שאינם קשורים לנושא הביקורת.

רביעית, אנחנו נוטים להיות חמי מזג וממהרים לכעוס, לעתים אף בשל דברים קלים שאינם מצדיקים תגובה אמוציונלית ונרגזת ללא ביסוס רציונלי.

חמישית, ולדעתי זהו הגורם המשמעותי ביותר: "איכות ואובייקטיביות הביקורת". אנחנו נוטים לבקר לגופו של אדם ולא לגופו של עניין ולהשתמש בביטויים פוגעים ומעליבים, ללא בחינה מקדימה של העובדות ואימות המעשים והממצאים שהם מושא הביקורת.

לדעתי, קבלת הביקורת אין פירושה הסכמה לטענות שהמבקר מעלה, והיא מצביעה על פתיחות ומעידה על הביטחון העצמי של המבוקר. מי שמתנגד לדעתי איננו מתנגד לי באופן אישי, אלא רואה את הדברים מזווית ראיה שונה, וזה דבר לגיטימי לחלוטין.