אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

 מאת: שירי מנשה |

לקראת יום האישה הבינלאומי התקשורת הישראלית מחבקת את הנשים ומראה להן את מקומן, כשהמסר הוא: כל המאמצים לשינוי, לשוויון מגדרי, להעצמה נשית – לא שווים דבר

כדי להטמיע את המסר בדבר הפערים המגדריים הרחוקים מצמצום, התקשורת מציגה חזרה ל"תלם": כתבות ובהן נשים נחותות, נשים מודרות, נשים משונות, התעסקויות באונס, באונס בדוי שנשים כביכול תפסו עליו גל; תכניות שמציגות נשים כטיפשות, ובעיקר, והמרתיח ביותר (אם יש דבר כזה) – תכנית שלמה, שהיא סוג של מסורת, שמנתקת נשים מנפש ומרציונאל ומציגה אותן כגוף.

בצער רב נזכרתי שטקס מלכת היופי עוד לא פג מהעולם. הוא שודר ביום שלישי, כנראה לאות תמיכה ב-Meatless Monday (יום שני ללא בשר), ולמען האמת – לא צפיתי בו, כי הוא לא ראוי למאכל אדם, סליחה, סליחה… לעין אדם, אבל המסר שלו ברור כמו גם העיתוי.

כל המאבקים הפמיניסטיים לא הרגו את הפולחן המושמץ הזה, שבסופו לא יורדת שום בת קול מן השמיים וצועקת "אל תשלח ידך אל הנער", ובמקרה הזה – אל הנערה.

לקראת יום האישה הבינלאומי, שאמור לחזק אותנו הנשים ולהגביר את המודעות, אנחנו מקבלות ומקבלים, כנשים וכחברה, סטירה מצלצלת: תחזרו לציוויליזציה, אידיאל היופי מיוצר במפעל ומכונה "ברבי", ועליכן לשאוף להיות כמוהו – רזות בצורה בלתי פרופורציונאלית, מטופחות במידה מדוייקת, מאופרות, מסורקות, בהירות, נוצצות וריקות מתוכן, פלסטיקים חלולים שמחליפים תלבושות.

לא רק בטקס מלכת היופי עסקינן, כי ברוב הערוצים בלטה דווקא ההנמכה הנשית ודבקות בפיסות המצב העגום שעדיין קיים, במקום דווקא להציג את חצי הכוס המלאה ולומר "הנה, השגתן כמה דברים, אתן מסוגלות ליותר". כך למשל, במגזין האינטרנטי של סוף השבוע ב"מאקו" נוכל למצוא את הכותרת הבאה: "גברים vs נשים: מי עושה יותר בבית?" – כתבת סקר אזרחים. בראש הדף עומדות להן שתי כתבות – את הראשונה כתב גבר שאולי שמעתם עליו פעם, יעקב איילון, והיא עוסקת במצב באוקראינה ("דם ודיכאון בקייב"), ואת השנייה, בקונטרסט שהוא הגחכה גמורה, כתבה אישה בשם אורית נבון, ששואלת "מה כל כך רע בנשים יפות?". כתבות נוספות מתארות מנהלת חשבונות שמעלה בכספי חברת "Yes" בעקבות התמכרות לשופינג, נשים מטורפות שעומדות לצד גברים מסוכנים ו"מלכת סאדו מצליחה". איזו גאווה נשית.

באתר "Onlife" המתיימר לכתוב ברוח הפמיניזם (לפעמים זה גם מצליח לו) נמצא את "את לא יכולה, כי את אישה" – משפטים שנשים שומעות; קריאה לשים גבולות לאור תצוגת אופנה של מעצבת הולנדית שתלתה באוויר דוגמניות בתוך שקיות ואקום ענקיות (מחריד); דו"ח מאכזב על מעמד הנשים בתפקידי ניהול והנהגה בישראל; ומדריך אירוני למזכירתו המצטיינת של הבוס, הרי הוא הטפה על "מכירתה" של שולה זקן את אהוד אולמרט.

במגזין האינטרנט "The Post" מצאתי ניצוץ – כתבה על נשים מצליחות, אבל אליה וקוץ בה, כי גם שם העיסוק הוא בפערים המגדריים ובצורך של הנשים להיות סופר-וומאן כל הדרך אל ההצלחה. מי שהציגו טוב את הנושא היו "Ynet", שלקחו יוזמה וערכו ריאיון עם חמש יזמיות נדל"ן מצליחות בישראל.

המגזין "המקום הכי חם בגיהינום" חשף "נתונים שמשווים בין היום ולפני עשור מלמדים שנשים ממשיכות לעשות את רוב מטלות הבית", וב-"The Marker" בישרו על אשת הנדל"ן ענבל אור שאיבדה את הנכס בבבלי, וחשפו מחקר חדש: "הנשים בעיתונות חלשות ונוטות לאמץ את זווית הראייה הגברית".

ב"הארץ" הפנימו, ובשכל, שהבעיה להתקדמות נשית היא עדיין גברים, אבל גם שם נכחה הרוח הרווחת, בפרסומים על נשות נפאל שמורחקות מהחברה אחת לחודש בשל גורמים ביולוגיים שאתם יכולים לנחש מה הם, על אם שרצחה את תינוקה וקברה אותו, וגם נחמיה שטרסלר אחד שבכה על אפליית גברים בגיל הפנסיה.

בערב שישי מהדורת החדשות של ערוץ 2 בחרה לשדר את סיפורן של שתי חוקרות בביטוח הלאומי שחוקרים גברים מסרבים לעבוד עמן בשל סיבות מגדריות (שכונו "סיבות מצפון". מצחיק, לא?), ובשבת ציינה בשנייה וחצי של "סיכום עולמי" שהיום הוא יום האישה הבינלאומי, ודחקה לסוף את אלן דג'נרס. תודה. בערוץ 10 – פרשת ההטרדות המיניות של חבורת לול.

ההירואיות הגברית כהרגלה גנבה לנו את תהילת היום – תפיסת הספינה האיראנית, הבחירות החוזרות בבית שמש, הקרב על חצי האי קרים, הריאיון עם ראש הממשלה. אמנם בישראל הגברים בולטים, אבל שאף אחד לא יגיד לי שנשים לא מפלסות לעצמן דרך. אז לאן נעלמו כל הנשים הפועלות? הנשים החושבות? הנשים שפרצו דרך בשנה האחרונה? שכבשו תפקידים בישראל שעד עתה היו מזוהים עם גברים בלבד? היכן הנשים הדעתניות? המשפיעות? אלו שמהוות דוגמה? ולמה מעטים הם אלו שזוכרים לתת להן את הבמה ביום הזה?

כמו בכל שנה יש מי ששואל לאן פנינו, לאן החברה מתדרדרת. אני שואלת בדיוק ההפך – לאן אנחנו באמת מתדרדרים, שהתקשורת מציגה לנו התעלמות חלקית או מוחלטת מהישגים נשיים, כאילו לא קרו בכלל, ומדכאת בדרך סמויה נשים מלהתקדם?

אל תיפלו בפח הזה.