הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

22 פברואר, 2014 פורסם ב במה חופשית
אין תגובות

על קולנוע ופריפריה

שירי פרלוב_800x450

שירי מנשה במעמד הפיצ'ינג בגמר תחרות קרן פרלוב. צילום: מורן סרוסי

מאת : מורן סרוסי |

בשבוע שעבר הייתי שותפה לאירוע שיא של סטודנטית מהחוג לתקשורת:  הסטודנטית היא שירי מנשה, אשר התסריט שלה עלה לחמישיית התסריטים הכי טובים שנשלחו לתחרות ליצירה דוקומנטרית על שם פרלוב. נסעתי עם שירי לסינמטק בתל-אביב ושם צפיתי באירוע הגמר שבו התבקשו היוצרים לנאום ולשכנע את חבר השופטים המכובד מדוע מגיע להם לזכות.

זו לא הפעם הראשונה שאני שותפה לאירועי שיא כאלו שמייצרים הסטודנטים מהחוג לתקשורת. גם בשנה שעברה נבחר הסרט "חווה" של שירין עכר, סטודנטית בחוג, להתחרות בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה ואני הגעתי להקרנת הסרט ועסקתי בהפצת העניין ובקידומו.

האירוע שהתקיים ביום שני האחרון היה מכובד וגדול מאוד. זו הפעם הראשונה שמגיע תסריט ממכללת אורנים ועולה לשלב הגמר בתחרות כה גדולה. לאירוע הגמר הגיעו כמאתיים אנשים שוחרי תרבות ואמנות, האולם היה מלא עד אפס מקום וניתן היה לראות עד כמה התחרות חשובה ובעלת משמעות לאנשים הרבים שבאו. השופטים בתחרות היו אנשים בכירים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ כדוגמת: העיתונאית לינוי בר גפן, הבמאי לאון פרודובסקי והמנהל הקריאטיבי של קשת, חגי לפיד. הזוכה קיבל מענק בסך 40,000 שקלים.

השנה הייתה לי הרגשה שהנה, אנחנו הולכים לעשות היסטוריה ולהביא כבוד גדול למכללת אורנים. עצם העלייה לשלב הגמר היא מבחינתי הישג וכבוד גדול, אך השנה הרגשתי שיש לשירי תסריט מעולה, סיפור מעולה, יכולות אדירות ושהשנה הפרס עולה צפונה.

אך לא כך היה. הזוכה היה מיקי פולונסקי, סטודנט ממכללת מנשר לאמנות שהצעתו, "בניין אחד וארבעים אנשים רוקדים", עוסקת בבניין של הדיור הציבורי בבת ים, הממוקם מול היכל התרבות בעיר.

די התאכזבתי. בעיקר מהשופטים. ניתנה להם ההזדמנות לתת צ'אנס סופסוף לזכייה של יצירה פריפריאלית והם ויתרו עליה במחי יד. הסטודנטים הנוספים שהתמודדו מול שירי היו סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, מסם שפיגל ומבית ברל. כולם מתמודדים מהמרכז, מהברנז'ה, מהמקום מלא הכסף, האמצעים והתרבות. הייתה לשופטים ההזדמנות להרים את הכפפה ולומר בקול גדול: כן, אנחנו תומכים ביצירה פריפריאלית טובה, ומוכנים לתת ולהשקיע את המשאבים כדי שתהיה טובה עוד יותר.

הרי ברור שנקודת הפתיחה שלנו, כאן באורנים, שונה מנקודת הפתיחה של החבר'ה מהמרכז. אם נקודת הפתיחה שלנו הייתה זהה לא היה לי על מה להלין, אך לא כך היא. נקודות הפתיחה שונות, הפערים עוד בעומקם, והנה אנחנו מייצרים לעצמנו הזדמנויות לצמצם את הפער. אך שוב דוחקים אותנו לאחור. אותם אנשי ברנז'ה ש'מבינים' בקולנוע.

'מבינים' במירכאות כי לא – הם לא מבינים. הם לא מבינים את הערך של יצירה מנקודת מבט פריפריאלית, ששונה ואחרת מיצירות שנעשות בעיני אנשי המרכז, המבוססים, בעלי ההון והשלטון.

אני מקווה שהתנופה של 'עלייה לגמרים' בתחרויות שונות מצד הסטודנטים בחוג לתקשורת באורנים, תמשיך להתרומם מעלה מעלה, ומאחלת לאותם 'מבינים' שיעזו בפעמים הבאות להרים את הכפפה ולתת חיזוק גם ליצירות פריפריאליות טובות וראויות כמו זו של שירי.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>