הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

12 ינואר, 2014 פורסם ב זמנים משלנו, קולטורה
אין תגובות

ראשי שנים ומועדי דין – מבני יסוד של החברה

ד"ר משה שנר, מכללת אורנים,  ינואר 2014, www.mosheshner.co.il   |

הזמן הוא משהו מסתורי. אפילו המילה "משהו" אינה תואמת את מושאה. אולי הזמן הוא רק מילת תואר לחוויה של האדם המתבונן בסדרו של הטבע, רואה את חילופי היום והלילה, התמורות בעונות השנה, ומגדיר את השינוי שהוא מזהה במציאות כתנועה ב"זמן". התודעה הזו של מציאות משתנה עומדת ביסוד התרבות האנושית.

מעגלי הזמן אליהם מתייחסת התרבות האנושית רובם יש להם יסוד במציאות הטבע האובייקטיבית: השמש זרחה גם בטרם היה אדם עלי אדמות רק שלא נקשר למאורע הזה נופך ליטורגי או פיוטי. עונות השנה התחלפו זו בזו גם בטרם היה מי שנתן להן שמות וקשר אותם במועדי לוח. לעומת זאת "השבוע" אין לו ייצוג בטבע והוא מהווה עדות לעיצובי תרבות שהם נחלת האדם יוצר התרבות בלבד. עקרונית "השבוע", אם נתעלם משמו העברי, יכול להיות גם בן שמונה ימים.

אולם גם הקביעה שעיצובי הזמן שלנו מקורם בהתייחסות לתהליכים שבטבע עדיין עיצובי התרבות הם תהליכים יצירתיים, חופשיים מדטרמינציה טבעית: האם נושאים עיצובי זמן שרירותיים. ראש השנה למשל – השנה היא תופעה מעגלית קוסמית, אולם הקביעה מתי מתחיל מעגל השנה היא אנושית. כל חברה עיצבה את מעגל השנה בהתאם לדמותה וצרכיה. כאשר רצתה חברה לייחד את עצמה משכנתה היא בחרה לעצב אחרת את מועדי השנה.

הדברים נכתבים ביום הראשון של החודש הראשון בשנה המערבית, בהתאם ללוח הגרגוריאני. כולנו – גם בראש חיבור זה – עושים שימוש בלוח הלועזי. יחד עם זאת נשים לב שמעגלי חיינו, גם מעגלי החברה המערבית (לפחות בחצי הכדור הצפוני), דווקא נוטים לפעול לפי לוח השנה העברי: באוגוסט מסתיימת שנת העבודה והכל יוצאים לפגרה ובספטמבר שבים הילדים לביה"ס והוריהם למעגלי העבודה, וזאת בסמוך לראש השנה העברי.

בעוד שבועיים יחול "ראש שנה" עברי מסוים, ט"ו בשבט, וזה הזמן להתייחס לשני עיצובי הזמן הללו, הגרגוריאני שחל היום, והעברי הקדום שחל בקרוב ולראות מה אנו למדים מהם על החברה ועיצובי הזמן שלה.  במשנה, ספר עיצובי החיים העברי מסוף המאה השנייה לספירה, שנהגה ונכתב ברובו בגליל (בסמוך למכללת אורנים דהיום), בפרק א ב"מסכת ראש השנה" נאמר כך:

משנה א: ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו:

מה אומר הדובר? שהוא מזהה בעולמו ארבעה מעגלי זמן שנתיים, כל אחד מהם מתייחס לממד אחר של המציאות. שנות המלכות נספרות מ א בניסן. שנת חישוב המס על וולדות עדרי הבקר מתחילה ב- א' אלול. חישוב שנת השמיטה מתחיל ב א' תשרי. ואילו בא בשבט או בטו בשבט – תלוי בפוסק – מתחילים לחשב את המס על פירות העצים. מעגלי הזמן הם לפי קביעות אלו מעגלים פרקטיים לגמרי – חלק מרקמת החיים הציבוריים של החברה היהודית.

המשכו של הטקסט מוסיף למעגלי הזמן הציבוריים ממד נוסף, קוסמי ותיאולוגי. אחת לשנה, במעגלי שנה שונים, נידון העולם ונקבע תפקודו. מושג הטבע טרם נוצר ולתפיסת הדובר דין אלוהים הוא שקובע את גורל העולם. וכך הוא אומר:

משנה ב: בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

העולם עומד לדין, למשפט חורץ גורלות, בארבעה מועדים. סמוך לפסח נקבע גורלה של התבואה – האם יהיה יבול בשפע? היעמוד היבול בפני פגעי טבע למיניהם? בחג הביכורים (שבועות), ב"עצרת", נקבע בדין יבול הפירות – האם יהיה בשפע או בצמצום? לכן, כך ניתן לשער, שלוב באותו מועד גם הפולחן של ייחול פני אלוהים במתן ביכורי הפירות – להשפיע על דין הפירות. בראש השנה, א תשרי, נקבע גורלם לחיים או למוות של בני האדם. הפיוט המוכר לנו "ונתנה תוקף" מיוסד על הקביעה הזו ומפתח אותה לדרמה שיפוטית שמימית. וב-"חג", בסוכות, נקבע בדין העליון האם יהי שפע של מים בעולם, או חס וחלילה, בצורת ממיתה. לכן גם נהוגים במסורת העברית הקדומה טקסי ניסוך המים – להשפיע על דין המים שנקבע באותה העת.

ובניתוח הזה ניתן להרחיב אל שאר עיצובי הזמן של כל חברה וכל תרבות. מצד אחד מעגלי טבע מעצבים את עולמנו ומהצד האחר אנו נוטלים את חוויית הזמן הלאה ובונים עליה עיצובי תרבות מורכבים. פענוח מבני הזמן של כל תרבות ותרבות הוא מני וביי הצצה אל מציאות חייה ואל "הנפש הקולקטיבית" שלה.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>