הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

27 ינואר, 2014 פורסם ב סרטים, תקשורת
אין תגובות

עיתונאי גדול שלי

סמאח תייסיר ותד הפיקה סרט תיעודי על עיתונאי מזן אחר שאינו פוחד לגעת בסוגיות רגישות במיוחד בתוך החברה הערבית

סמאח וותד

סמאח וותד

סמאח תייסיר ותד הפיקה סרט תיעודי קצר הנקרא "עיתונאי בטעם אחר" במסגרת קורס "יסודות ההפקה בטלוויזיה ובקולנוע". סמאח בת עשרים, במקור מג׳ת אך בימים אלו היא גרה במעונות מכללת אורנים. סטודנטית לתקשורת ולסוציולוגיה, שנה שנייה.

במה עוסק הסרט שלך?

"הסרט מתמקד בעיתונאי, מוסטפא קבלאוי, ובהתעסקות שלו בזכויות האישה, ובמיוחד בתופעה רצינית שקיימת במגזר הערבי שהיא רצח על רקע כבוד המשפחה. מוסטפא הוא עיתונאי שונה מהעיתונאים שקיימים היום בחברה שלנו, במיוחד במגזר הערבי. הנושא הזה מאוד מעניין אותי באופן אישי ומאוד מאתגר אותי. אני רוצה, בדיוק כמו מוסטפא, להוציא את הנושא לאור, לשים אותו על השולחן ולהתחיל לדבר עליו כדי שנוכל אנחנו כחברה להלחם בסוג רצח ובסוג אלימות לא מוצדק שכזה. הסרט מציג את האומץ של מוסטפא בהעברת הנושא ללא התחשבות בביקורת החריפה שמוטלת עליו".

 מדוע בחרת דווקא בנושא הזה?

"כפי שציינתי, זה נושא שמאוד מאתגר אותי וחשוב לי מאוד להתחיל להעלות את המודעות הזאת בחברה שלי, במיוחד בקרב בני הנוער שהם בעצם הפנים של החברה וההורים של העתיד".

איך הכרת את מוסטפא?

"הכרתי את מוסטפא דרך התכנית שלו "קלבתוהא בטאטא". הייתי אחת המעריצות שלו, שעוקבות אחריו, ואז כשהחלטתי לעשות עליו סרט יצרתי איתו קשר דרך הפייסבוק והוא מאוד אהב, תמך ועזר לי בנושא הזה".

 איך היה עבורך תהליך הפקת הסרט?

התהליך של הפקת הסרט היה דיי קשה בהיותו הסרט הראשון שלי. זאת הפעם הראשונה שאני מצלמת. תפקדתי גם בתור במאית, גם בתור עורכת, גם אחראית על השאלות, הראיון, התרגום ועוד. הגעתי לפעמים למצבים שהרגשתי שאני לא רוצה להמשיך אבל יש לי חברות טובות, שאני צריכה להודות להן על כך שתמכו בי עד סיום ההפקה, ובמיוחד למוסטפא עצמו שמאוד עודד אותי ונתן לי כוח להמשיך את ההפקה. מוסטפא האמין בעבודה שלו ובגלל זה האמין בסרט וביכולת שלי להפיק ולייצר סרט טוב.

 אילו קשיים גילית במהלך הפקת הסרט?

בהפקת הסרט אסיפת החומרים והצילומים הקשתה עליי, לא היו מספיק חומרים ויזואליים והיה המון מלל שהייתי צריכה לקצר, לחדד ולהתאים לתוכן העיקרי של הסרט. התקשיתי גם בעריכה, כי זאת הפעם הראשונה שלי שאני עורכת סרט. התלבטתי הרבה פעמים מה להוריד, מה לקצר, מה להוסיף ואיך לחבר את הדברים ביחד… אבל בעזרת גיל ורונן חונכי הצלחתי להפיק סרט שאני יכולה להגיד שהוא טוב כהתחלה.

ספרי על חוויה שהייתה לך מערב הקרנת הסרטים?

אני אספר על שתי חוויות הקשורות אחת לשנייה. הראשונה היא שההורים שלי נתקעו בפקק ולא הצליחו להגיע בזמן לטקס ההקרנות, אז הייתי מתוסכלת ומבואסת מאוד. הם לא הספיקו לראות את הסרט שלי. השנייה הייתה אחרי שהסתיימה ההקרנה, ההורים שלי כבר היו במקום וראש החוג, ד"ר אריאל פרידמן, ניגשה אל המרצים שליוו אותי לאורך הפקת הסרט ערן, ברק ואוהד אופז, בירכה אותי  ואמרה שהסרט מצא חן בעיניה. זה הוריד מהלחץ. הרגשתי שעשיתי עבודה טובה. אפילו טובה מאוד.

אילו תגובות קיבלת על הסרט?

לרוב היו תגובות חיוביות, הסרט זכה ביותר מאלפיים צפיות ביוטיוב והרבה אנשים אהבו את העבודה שלי. המחמאה שאהבתי ביותר היא שכולם אהבו את הקול שלי בקריינות . זה אחד הדברים שלקחתי לדרכי בהמשך… במקביל קיבלתי כמה תגובות ביקורתיות על הסרט מאנשי מקצוע, נקודות לשיפור וכמה דברים שהיתי יכולה לתקן..

איזה מסר רצית להעביר באמצעות הסרט?

רציתי להעביר באמצעות הסרט שדי! מספיק לקבל את כל מה שמכתיבה לנו החברה והתקשורת ללא שום ביקורת! רצח אישה זה כמו כל רצח! תופעה קיימת שצריך להילחם בה ולהפסיק אותה לגמרי!

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>