הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו

13 ינואר, 2014 פורסם ב תקשורת
אין תגובות

חזרה לילדות במבט ביקורתי

 מאת: שירי מנשה ומורן סרוסי |

CYMERA_20131230_091335

מכירים את הקריקטורות בעמודים האחרונים של העיתון? את הציור השבועי לילד? תארו לעצמכם חדר שלם שבו הם מביטים אליכם מכל עבר. מה לגבי הפנתר הורוד? שלגיה? דמיינו לעצמכם יום שלם במחיצת אנימציה. חלום, נכון? כמה טוב שיש את החוג לתקשורת שיגשים אותו 

החוג לתקשורת מפגין מקוריות – בשבוע שעבר אירחה אותנו תערוכת אנימיקס במגדל העמק. הקירות קראו לנו להסתכל, הקריקטורות חידדו את החוש הביקורתי וחשפו את חלוף השנים כפי שציירו אותן אמנים נועזים. כיכבו שם התכנית הוותיקה "ניקוי ראש" והסערה שחוללה בזמנו, לצד העצב על אריק איינשטיין ובדיחות על חשבון התקשורת (תחשבו "כלב שמירה של הדמוקרטיה" במובן המוחשי).

אמנם המקום היה נטול קפאין, אבל מי באמת צריך קפה כשיש אנימציה? במאי הסרטים והאנימציה, דודו שליטא, סקר את התפתחות האנימציה בקולנוע, מהצילום הנע הראשון ועד לטכנולוגיה המפותחת כיום, שמאפשרת להציג אנשים בקולנוע באמצעות ציורים שדומים להם כשתי טיפות צבע מים. ההרצאה, שלוותה בתמונות וקטעי סרטים מהילדות, החזירה אותנו אל הדמויות האהובות: משלגיה ועד שרק, מהיפה והיחפן עד לפנתר הוורוד ואפילו אוואטר.

אחריו עלה אל הבמה הקריקטוריסט מישל קישקה, שחשף בפנינו את הסיפור מאחורי ספרו האחרון. על מסך גדול הוצגו ציורי קומיקס שלו, בזמן שסיפר לנו איך כתב ספר קומיקס שלם על חייו של אביו בשואה, מסע של גילוי שלא יחזור על עצמו, כי הוא החליט שהוא רוצה לגוון.

גולת הכותרת הייתה הצפייה בסרט אנימציה צרפתי מקסים בשם "ארנסט וסלסטין", שמגולל את סיפורה של עכברה קטנה שמתיידדת עם דוב. בעולם שבו יש הפרדה ברורה בין עכברים לדובים, השניים מוצאים זה את זה ובורחים ממשטרת העכברים וממשטרת הדובים כדי להמשיך ולהיות חברים. בשלב מסוים הם מתגלים, ומלמדים את כולנו שיעור בסובלנות, בקבלת האחר ובהליכה נגד הזרם. הסרט מלווה כולו בהומור שנון, וממחיש גם לילדים וגם למבוגרים, מהי חברות אמתית.

חשבתם שזה נגמר? אז עוד לא – לקינוח ובשיתוף תכנית מל"ח צפינו באורנים בסרט ישראלי, בשם "וסרמיל". לאחריו שוחחנו עם התסריטאי והבמאי, מושון סלמונה, שעמד על הבמה באומץ וספג את כל השאלות והטענות.

יום העיון גרם לנו לפתוח את הראש לנקודות שונות ומרתקות שלא נתקלנו בהן לפני כן בחוג לתקשורת ובכלל. כמו כן הוא גרם לנו להבין את כוחה של התקשורת ושל אמצעי התקשורת ביצירת מבעים חדשים וחוויות חדשות ונוספות באמצעות טכניקות חדשניות.

לסיכום, יום העיון הגשים ואף עלה על כל הציפיות שלנו. גילינו שיש אמנות ותרבות גם בצפון ושבפריפריה, למרות כל מה שאומרים, יש חיים תרבותיים עשירים ומוצלחים לא פחות מאשר במרכז. אנחנו מחכים שהחוג לתקשורת כבר יגשים לנו את החלום הבא. להתראות בשנה הבאה.

השאירו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>