אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

רונן ניר, סטודנט בתכנית מל"ח ובחוג לסוציולוגיה |

רונן ניר

שמי רונן ניר. אני בן ארבעים ושלוש, נשוי ואב לבן ולבת. כולנו, כולל זוג חתולים וכלבה מתגוררים בישוב יודפת שבהרי משגב.

לצפון עברנו לפני שנתיים ממכמורת שעל שפת הים התיכון. מעבר לא פשוט מהים ומהגולשים להרים ולרועי הצאן, אבל אפשר לומר שאנחנו בשלבי התאקלמות מתקדמים. עברנו ליודפת בגלל החינוך – הילדים שלנו היו בחינוך ביתי (פלוס חצי שנה טיול בהודו) עד שהגדול היה בן שש, ואז חיפשנו מערכת חינוך אלטרנטיבית והחלטנו ללכת על חינוך וולדורף, חינוך אנתרופוסופי.

חוץ ממשפחה, עבודה ולימודים, שזה די הרבה, אני עוסק ביוגה ובמדיטציה באופן יומיומי (השעון המעורר מכוון לשעה 04:44) וכשיש גלים אני בים עם הגלשן.

ברמה המקצועית עברתי כמה פאזות:

אחרי הצבא הייתי פועל בניין ומסגר בתל-אביב ואחר-כך עסקתי בעבודות בשמורות טבע ברחבי ישראל – בניית סולמות, עיגוני סנפלינג, מדרגות טיפוס ועוד.

בערך בגיל שלושים התחלתי לעבוד ב"כפר איזון" – מרכז טיפולי לצעירים במשבר. עבדתי בכפר שבע שנים: ארבע שנים בתור מדריך טיפולי ושלוש שנים כרכז מדריכים ומנחה של קבוצות דינמיקה קבוצתית. במהלך כל שנות עבודתי בכפר העברתי קבוצות יוגה למטופלים. העבודה בכפר הייתה בסביבה טיפולית עם מגוון גדול של אוכלוסיות – מכורים, אנשים עם הפרעות אישיות, אנשים הסובלים ממחלת נפש (לרוב סכיזופרניה או הפרעה דו קוטבית). זו הייתה עבודה מאתגרת ומתגמלת שאפשרה לי לפגוש הרבה עצב וכאב אך גם הרבה שמחה ואושר.

בשנתיים האחרונות אני עובד בבית הספר העל יסודי 'משגב' כרכז וכמדריך חברתי. כמדריך חברתי אני נוכח במרחב הבית ספרי, מדבר עם תלמידים, שומר עליהם ועל הגבולות. בתור רכז חברתי אני אחראי על כל התכנית החינוכית-ערכית: מועצות שכבה, ימי שיא חברתיים, סמינרים וכדומה. העבודה בבית הספר היא כחלק מצוות מאד גדול ומגוון של מורים, מנהלים ואנשי מנהלה. העבודה מתנהלת שם באווירה מאד טובה של עשייה חינוכית משמעותית.

באורנים התחלתי ללמוד השנה, בתכנית מל"ח ובחוג לסוציולוגיה. עברו עשרים וחמש שנים נטולות לימודים במסגרת מסודרת מאז סיימתי את התיכון ואני חייב לציין שהחזרה לספסל הלימודים נעימה – אני מרגיש פנוי ללימודים ומוכן להשקיע ממרצי כדי לקנות דעת ולספוג ידע.

תכניות לעתיד? שאלה גדולה. דבר ראשון לסיים את הלימודים בצורה טובה ובשלום, אולי להמשיך לתואר שני, אולי לעשות תעודת הוראה שנייה לשל"ח. להיות מורה…. ורכז שכבה… ואולי מנהל בית ספר בעתיד…

להמשיך להתפתח, להיות חופשי, להרגיש שייך. נפגש במדשאות ובכיתות.