אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

דוגמה לאקטיביזם במדיה החדשה. הטלוויזיה החברתית

מאת: סלבה גרינברג |

סלבה גרינברג סוקרת את מערכת היחסים בין אלה הפועלים לשינוי חברתי לבין אמצעי התקשורת ההמוניים

מערכת היחסים בין פעילות ופעילים לשינוי חברתי לבין אמצעי תקשורת ההמונים והמדיה החדשה הייתה מורכבת מאז ומעולם. אחת מן המטרות הראשוניות של פעילים ופעילות לשינוי חברתי הינה העלאת מודעות וחינוך של קהלים רחבים ככל הניתן מקרב הציבור בנוגע לנושאים אשר אינם מטופלים על ידי התקשורת הממוסדת או לחילופין מטופלים באופן מגמתי, צר או כזה המשקף את ההגמוניה הפוליטית או הכלכלית. משימה זו אינה פשוטה כלל ועיקר, וזאת בשל צורת השיח המקובעת של התקשורת הממוסדת שאינה מסוגלת להכיל נושאים וצורות שיח המנוגדים לשלה. בשל כך, אקטיביסטיות ואקטיביסטים השואפות ושואפים להוביל שינוי חברתי רדיקלי, כזה המשנה הלכי רוח ותפישות באופן שורשי, נאלצים ונאלצות להמציא ולמצוא דרכים חדשות.

כאשר כושלות הדרכים הקונבנציונליות; פרסום מאמרי דעה, שליחת הודעות לעיתונות, כתיבת מכתבים למערכת, עריכת ראיונות ברדיו, ניתן לעקוף את "שומרי הסף" באמצעות פנייה ישירה לקהלים מצומצמים יותר. פנייה ישירה מעין זו ניתן לבצע באמצעות פעולות ישירות ושיבוש תרבות (שאולי יסוקרו על ידי המדיה הממוסדת) או באמצעות המדיה החדשה (רשתות חברתיות, בלוגים, ממים וכו').

בניגוד ליחסי האהבה-שנאה בין אקטיביסטים ואקטיביסטיות לבין התקשורת הממוסדת, היחסים בינם לבין המדיה החדשה הולכים ומתפתחים בדרכים יצירתיות למדי. כך למשל, חברת המדיה בעלת האג'נדה החברתית http://www.upworthy.com/ אשר השיקה אתר אינטרנט השם לעצמו למטרה לקדם את עניינם של המוחלשים בחברה באופנים אטרקטיביים, או כפי שהמייסדים הגדירו זאת: "מדיה חברתית עם משימה: להפוך נושאים חשובים לויראליים כמו סרטון של איזה אידיוט הגולש מגג ביתו". כבר ביום פעילותם המאה, זכו מקימי האתר לכתבה מפרגנת במיוחד בניו-יורק טיימס.

קיימות לא מעט דוגמאות מקומיות לאקטיביזם במדיה החדשה. למשל "הטלוויזיה החברתית" http://tv.social.org.il/ שהינה  "ארגון לשינוי חברתי הפועל כגוף תקשורת עצמאי, על מנת לקדם נקודת מבט אזרחית – ביקורתית ולסדוק את השיח ההגמוני בו האזרחי והחברתי כפופים לביטחוני ולכלכלי". בנוסף, "הטלוויזיה החברתית מפיקה כתבות המקדמות את השיח האזרחי בישראל, כדי לעצב סדר יום אלטרנטיבי בנושאי מדינה, חברה, סביבה ותרבות, זאת על פני סדר יומה של תקשורת ההון המתנהלת על פי שיקולי רייטינג". הטלוויזיה החברתית פועלת בהצלחה מרובה מזה שבע שנים. דוגמה נוספת היא האתר "הכל שקרים" שהינו גלגול פרה-אינטרנטי של פנזין (כתב-עת עצמאי וביקורתי ללא מטרות רווח). האתר מקדם אירועים  ופעילויות מקומיות ובינלאומיות הקשורות בהתנגדות לתרבות הצריכה והקפיטליזם: http://alllies.org/. כך למשל בפוסט האחרון, באתר הועלה סרט אנימציה קצר בשם "סיבוב לאחור" של במאי הקולנוע הטורקי אייצ'ה קרטאל, אשר מציג את הצנזורה העצמית של התקשורת בטורקיה בעת המחאה בפארק גזי באיסטנבול בקיץ 2013: http://alllies.org/blog/archives/31536#.Up80licrxTF.

המדיה החדשה מאפשרת הפצה של מידע ביקורתי, מעמיק וחתרני בשלל נושאים. מאמרים ביקורתיים בנושאי כלכלה, חברה, פוליטיקה, תקשורת ותרבות ניתן למצוא באתר "העוקץ":http://www.haokets.org/, שהוקם בשנת 2003 על ידי יוסי דהאן ואיציק ספרטא כבלוג אישי והפך למגזיני יותר "בניסיון להוות אלטרנטיבה לתקשורת הממוסדת המונעת בעיקרה משיקולי רייטינג ושבויה בידי בעלי הון ופוליטיקאים". נושאים הקשורים בביקורת העיתונות עצמה ועיוותיה, ניתן למצוא בבלוג של "אישתון": http://eishton.wordpress.com/about/, אשר "עוסק בעיקר בלבקר את קוראיו ולתקן את עיוותי תקשורת חשובים." וזאת משום ש"כל דבר שתרצו לקרוא עליו נגיש היום. אולי לא ב"ידיעות אחרונות" אבל בעיתון כלשהו או בבלוג הנכון. הבעיה היא לא הזרוע המדווחת – הבעיה היא שאין זרוע מתקנת. אז אם אתם רוצים לקרוא עוד כתבה על כמה הדוסים\החילונים\הימנים\השמאלנים\המתנחלים\התל-אביבים\ הקפיטליסטים\ הסוציאליסטים\X הם לא בסדר, לעשות "נו נו נו", להגיד שזה באשמתם ולפרסם סטטוס בפייסבוק, שכולם יעשו לכם לייקים ותרגישו צדיקים – תמשיכו הלאה."

בנוסף, קיימים בלוגים מרתקים נוספים כמו למשל "ראומה; בלוג עם תודעה":
http://reuma0.wordpress.com/ העוסק בשלל נושאים פמיניסטיים הקשורים לאישי ולפוליטי, או על פי הגדרת המייסדות ליהי יונה, מעיין סודאי ורעות כהן: "קבוצת כותבות הכותבות על נושאים שמזיזים להן משהו בפנים." או למשל הבלוג "קפה גיברלטר", http://cafe-gibraltar.com שהוקם בשנת 2010 על ידי אופיר טובול יחד עם שירה אוחיון ועידן רינג לדיון מעמיק במוזיקה והיום מכיל פוסטים על מוזיקה ותרבות מרחבי העולם ומדור קולנוע ומגזין פיוט.

מעבר לאתרים והבלוגים קיימות קבוצות פייסבוק רבות אשר מקדישות ימים כלילות להעלאת מודעות וחינוך בדרכים יצירתיות (מילוליות וחזותיות) בשלל נושאים. יחד עם זאת, אין ספק כי המגמה הינה בצמצום המסרים המורכבים ורבי –המלל למסרים קצרים, קליטים וחזותיים (צירוף תמונה של חתול לא תזיק) – העיקר שהתמונה/סרטון/פוסט/סטטוס יהפכו לויראליים. ואז מה? אז תבוא המהפכה? סביר להניח שלא, אבל סדק קטן בתודעה גם זאת התחלה.

הבלוג "קפה גיברלטר"