אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

"זכינו שתשנה את עולמנו ותשאיר לנו מורשת מרתקת של זיכרונות, שירים ורגעים מדהימים"

מאת: מיטל מונסנגו |

מיטל מונסונגו נפרדת מאריק איינשטיין (3 בינואר 1939 – 26 בנובמבר 2013)

"איזה שקט כאן עכשיו, רק הציפורים

ואני יושב לבד, מחפש מילים" (נגמרו לי המילים / אריק אינשטיין).

אריק אינשטיין היה זמר, פזמונאי, תסריטאי ושחקן ישראלי, וגם אלוף הארץ בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל. הוא היה שותף בהרכבים רבים, ביניהם: שלישית גשר הירקון", הנח"ל, בצל ירוק, החלונות הגבוהים וחבורת לול.

ביום שלישי, 26.11.13 בשעה 22:00  הודיעו בצער רב מבית החולים שאריק איינשטיין, היוצר הגדול וגיבור תרבות שלי ושל רבים נפטר, ופתאום העולם עצר מלכת, "תמיד ידעתי שיבוא היום שבו צריך להיפרד, אבל עכשיו זה ככה בא לי פתאום, אז מה הפלא שאני קצת דואג".

ישנה הרגשה פתאום שמשהו חסר, שקצת נעלמה לנו הדרך והמורשת, אך היא לא, היא תמיד תישאר בלבנו וחלק מאיתנו.

כשאירוע בסדר גודל כזה קורה, מרגישים כיצד נפרצות כל החומות, כיצד נעלמות כל המגננות, כיצד מטשטשים כל הסכסוכים, ואנו הופכים להיות מאוחדים סביב העצב והכאב הנורא.

אלו שידעו לשיר כל שיר שלו והכירו כל פרט בביוגרפיה, וגם אלו שהכירו קצת פחות, אך עדין התחברו לרגש הגדול הזה, מתאספים בכיכר, מדליקים נרות ושרים, או שהם יושבים בבית מאזינים לשיריו השקטים והנוגים. כל אחד בוחר את דרכו שלו להתאבל, אך ההרגשה היא כללית, הרגשה קשה של חוסר, חוסר גדול וקולקטיבי. מה שאירוני במצב הזה שאריק איינשטיין שר על דרך חייו "אוהב להיות בבית" הוא היה אדם כה צנוע שאהב את הפשטות והבית, והתקשה להתמודד עם ההערצה הזו, אך במותו רבים מרגישים צורך להגיע או להביע, כל אחד בדרכו, את הכבוד העצום שאנו רוחשים לו ולתת לו כבוד אחרון.

"עטור מצחך זהב שחור" – שכתב אברהם חלפי ושר אריק איינשטיין, מזמן אינו רק קלסיקה מדהימה, אלא שיר שאני ועוד רבים ניתחנו ואף נבחנו עליו בבחינת הבגרות בספרות מורחבת, וכך הוא הפך לחלק מחיינו. אז, הבנתי כיצד מקשיבים לשיר באמת, כיצד לכל מילה יש משמעות, ובביצוע המפורסם של אריק איינשטיין יש דגש רב על כך.

כשהוא שר את "הכניסיני תחת כנפך" היפהפה של ביאליק, הוא החזיר עטרה ליושנה וגרם לכולנו להתאהב בשיר הנפלא הזה.

אריק איינשטיין כתב בעצמו עוד שירים רבים ויפים, מהמוכרים שבהם: "אהבה ממבט ראשון" הנפלא, ו"אוהב להיות בבית" הפשוט והצנוע, "אני ואתה" הכל כך ישראלי, "אמא שלי" המרגש, "אני אוהב לישון" התמים והמתוק וכמובן "עוף גוזל" שמלווה את כולנו במהלך חיינו, ועוד רבים וטובים.

שיריו מלווים אותנו בכל תחנות חיינו: בילדות: "גברת עם סלים", "אדון שוקו", "אני אוהב לישון", "קילפתי תפוז". התאהבות: "אהבה ממבט ראשון", "יש בי אהבה", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "בגללך", "את מילת מפתח". התבגרות ועזיבת קן ההורים "עוף גוזל". בדרכים זכרנו תמיד את "סע לאט" ובבוקר פיזמנו לנו בשמחה את "שלוש ארבע לעבודה", אך גם זכרנו לקחת "פסק זמן" ממירוץ החיים המטורף, כדי לראות את הנוף ולהקשיב לשיריו המדהימים וחיכינו ל"שבת בבוקר". כשכעסנו נזכרנו בשיר "למה לי לקחת ללב". זכרנו להוקיר את מי שהביאנו לעולם "אמא שלי". חלמנו לטוס ל"סן פרנסיסקו על המים" וכשחזרנו אמרנו "אוהב להיות בבית". והיינו יחד בכיכרות  בטקסים ובאירועים של מדינתנו  עם שיריך המרגשים: "שיר של אחרי מלחמה",  "לבכות לך", "אני ואתה" ו"ילדים של החיים".

אריק אינשטיין, גיבור תרבות שלנו, זכינו שתשנה את עולמנו ותשאיר לנו מורשת מרתקת של זיכרונות, שירים ורגעים מדהימים, תודה לך. שירתך ומורשתך תמשיך ללוותנו לעד. יהי זכרך ברוך ת.נ.צ.ב.ה.