אורנים דוט קום – מגזין האינטרנט של מכללת אורנים

מאת: אורי פרי  |

לא מעט סטודנטים משלבים בין לימודים במשרה מלאה לבין אבהות, באחוזי משרה כאלה ואחרים. בתחום האבהות תמיד כדאי ללמוד מניסיונם של האחרים. אורי פרי מתפקד כאב כבר אחד-עשר חודשים ומהניסיון שצבר במסגרת מחקרו האישי, הוא החל לגבש תכנית עבודה סדורה. הוא אומנם לא רשם עליה זכויות יוצרים, אך הוא מוכן לחלוק אותה איתנו. בתקווה שלמישהו זה יעזור

בחרתי לפתוח בנושא חשוב מאוד – "מדעי העגלה" או "כיצד להרדים ילד בצורה אפקטיבית בטיול עגלה באור יום"?

אתה וילדך יושבים מחוץ לבית או במקום כלשהו בטבע ומשחקים לכם, כאשר לפי כל החישובים שעת השינה מתקרבת (יש להפחית את השעה הקודמת שבה הוא התעורר מהשעה הנוכחית ואמור לצאת בערך שלוש שעות). הילד מתחיל לפתע לגלות סימני עייפות – פיהוק, שפשוף העיניים, בכי ללא סיבה, מניח את הראש על כל מיני חפצים, מתחנן להיות על הידיים… זהו הרגע המושלם (האמת, עדיף למשוך עוד כחמש דקות) לטיול עגלה. כמובן שעם הכניסה לתוך העגלה הילד לפתע מתעורר לחיים ונראה כאילו אין סיכוי שיירדם בעתיד הקרוב, אבל אל חשש! להלן מספר טיפים והכוונות שיסייעו לך לגרום לילדך לישון (ולך לקצת זמן חופשי) בקלות וביעילות:

1.      חישוב זוויות השמש – השמש היא גורם חשוב מאוד בכל הסיפור הזה. צל טוב הוא הבסיס להצלחה. את מסלול ההליכה יש לתכנן כך שהשמש תהיה מאחוריך רוב הזמן (זה אפשרי..). כמו כן יש להימנע ככל הניתן משמש ישירה על הילד או על הילדה. אור ישיר גורם להם לזוז בעצבנות בעגלה ולעשות תנועות חדות עם הידיים. תנועות אלו  מעוררות ולא מומלצות. אם בכל זאת הגעתם למקום החשוף לשמש, הגבירו את קצב ההליכה ובמידת הצורך אף עיברו לריצה קלה.

2.      קצב ההליכה – בהתחלה יש ללכת בקצב מהיר ונמרץ. הילד עדיין ערני וסקרן, ובזמן הזה אסור לתת לו את ההרגשה שמנסים להרדים אותו, כי אז הוא עלול לעשות דווקא. הפתרון – ללכת כאילו יש מטרה מאוד ברורה, ומדי פעם להציץ לעגלה ולראות מה קורה עם הילד. כאשר מתחילים לראות מבט מזוגג, יש להוריד את הקצב בהדרגה ולעבור לצעדים אטיים ומדודים, כמעט מדיטטיביים…

3.      שימוש בסוכך השמש של העגלה – זהו כלי שיש להתמחות בו, שכן הוא יכול לעבוד מאוד לטובתך אבל גם לרעתך. מצד אחד ניתן להשתמש בו על מנת לייצר צל לילד וגם לצמצמם גירויים חיצוניים אך מצד שני, סגירה פתאומית יכולה לגרום לתפנית שלילית בעלילה, בה המרץ חוזר לילד. כאשר הילד חצי שוכב ונמצא בשלב הבהייה שלו (מבט מזוגג לאופק) הוא, מסתבר מתוך ניסיון, עדיין רואה משהו… וכאשר מצמצמים לו את הנוף בשלב זה הוא עלול להתעורר בבת אחת, להתיישב, ולפקוח עיניים גדולות ורחבות כאילו בדיוק עבר מולו איזה היפופוטם או פרארי והוא ממש חייב להתעורר ולראות במה מדובר… זה מאוד מתסכל כשזה קורה.

4.      שימוש בזוויות המושב של העגלה – נושא מורכב. כמובן שיש להתחיל במצב ישיבה. שוב, אסור לתת לילד את התחושה שמישהו מנסה לגרום לו לישון חס וחלילה (עקרון מנחה). כאשר מזהים שהילד נשען אחורה כדאי להגיש לו משחק ואז המיקוד שלו עובר לצעצוע במקום לעולם שמחוץ לעגלה. אחרי כמה דקות של משחק, ותוך כדי הליכה, יש להוריד את מושב העגלה שלב אחד, למצב של חצי שכיבה. אם הכל מתנהל כשורה הילד יירדם תוך מספר דקות ואז באלגנטיות ובזהירות מרובה יש להעביר את המושב למצב של שכיבה ולהיות ערני לכל רחש וצליל שהילד משמיע. אם בשלב זה שומעים איתותי התעוררות יש להגביר מעט את קצב ההליכה וזה אמור להרגיע את הרוחות….

5.      רעשים חיצוניים – אולי המרכיב הקריטי ביותר בכל הסיפור. בהתחלה, כשרק יוצאים לטיול, אין שום בעיה לפגוש אנשים, בעלי חיים, מכוניות, ילדים וכדומה, אך ברגע שהילד נשען אחורנית למצב של חצי שכיבה, פה יש להפעיל את כל האמצעים על מנת לצמצם את המפגש עם רעשים חיצוניים. יש להימנע מהליכה ברחובות סואנים וכאשר רואים ילד מתקרב יש לאותת לו בסימני ידיים שיזוז מהשביל ושיהיה בשקט. בעלי חיים (כלבים, צבים, חזירי בר או כל דבר אחר שזז בשיחים) הם סכנה רצינית ביותר, אם זיהיתם את הסכנה באופק,  רצוי להסתובב וללכת בשביל אחר. אך הדבר הכי הכי מסוכן עבור השינה של הילד זה לפגוש את הגנן היישובי עם מכסחת הדשא או כשהוא נוסע על טרקטור. עוד לא נמצאו הכלים להתמודד עם מפגש שכזה…

עוד כמה טיפים קטנים למצבי קיצון (הילד מסרב להירדם למרות שהוא מאוד עייף):

•        טיפוס עליות – כלי מצוין, ניתן להשתמש בו כאשר הילד מתעקש להישאר במצב ישיבה ומסרב לעבור למצב ההישענות על המושב, מצב שהכרחי עבור השינה. מתחילים בעלייה מתונה ועוברים לעליות תלולות יותר לפי הצורך. העליות טובות גם לחיזוק שרירי הבטן של הילד ולחיזוק שרירי התאומים של האב.

•        דרכי חצץ או דרכים משובשות – הרעידות עוזרות לילד להירדם. אם אין דרך כזו בקרבת מקום, אפשר להקפיץ את העגלה באופן מלאכותי.

•        חשיפה קצרה לשמש ישירה – סנוורים קצרים מעייפים את עיני הילד וגורמים לו לעצום את עיניו. במקרים מסוימים הילד עלול להירדם כתוצאה מכך…

•        להכריז בקול רם שהולכים לפגוש את אמא ואז משנים את כיוון הנסיעה בהפגנתיות ועוברים להליכה קצבית כאילו יש יעד מוגדר – יש להשתמש בכלי הזה באופן מידתי ורק כאשר הילד ממש נראה מיואש ומתוסכל. איכשהו האמירה הזו ("הולכים לפגוש את אמא…") פועלת כמטה קסם והילד מיד נרגע. אחרי כמה דקות של הליכה במסלול החדש כביכול, הילד אמור להירדם…